All Posts

אוטוטו פסח וזה מוזר ממש. אין מסביבנו ריח של אביב, גם לא ריח אקונומיקה ושום דבר לא מתחיל להצהיב , לא מתווכחים ביננו אם זה הזמן לנקות חלונות וארונות בגדים, הפחים לא מתמלאים בכל טוב ואין שקיות בגדים יד שניה שנערמות… מלבד ההכנות הקטנות שלנו של הצטיידות בכלי פסח חדשים ושתי חבילות ששימחו את ליבנו השבוע מאוד מאוד!! האחים של אבישי שלחו לנו חבילה מלאה בכל טוב של מוצרים כשרים לפסח, התרגשנו מאוד מאוד!! ועוד חבילה מההורים שלי שגם היא כללה מוצרים כשרים לפסח ,כיפות ואפילו בגד חדש לחג. כמה

טוב, נתקענו באיקה. קצת שממון פה ולא בדיוק המקום האידיאלי להיתקע בו … החלטנו לשמח את ליבנו ונסענו שוב לסקי חולות עם באגי. היה מהנה ביותר, אפילו המסלול שווה יותר משבוע שעבר. הפעם קינחנו בברד במחיר שווה לכל נפש וחזרנו עם לב שמח להכניס את השבת. השבת עברה בנחת, לקראת צאת השבת היינו במתח: מה קורה עם השביתה? האם הפעם נצליח להגיע ליעד? בצאת שבת מבינים שאין סיכוי..השביתה נמשכת וההפגנות אף מאיימות להתגבר.Plan b יוצאת לדרך .מזמינים מהר אוטובוס ללימה וטיסה לקוסקו למחר.השינוי הזה גורר פגי

הגענו לאיקה, נקודת הטיול הראשונה בפרו. בתום נסיעה של 4 שעות מגיעים לעיר שהכינוי "לא יפה במיוחד" יהיה שם מחמיא עבורה…אבל יש הבטחה שסביבה יש הרבה דברים נהדרים.. מגיעים לדירה, בעל הבית מסביר פנים, הדירה מסבירת פנים עם חצר גדולה ונמצאת בתוך שכונת מגורים סופר נחמדה,מסביבנו דיונות חול מרשימות ביופין וגובהן. יום שישי מתקתקים בישולים ויוצאים להוקאצ'ינה, נוה המדבר המדובר. במרכז איקה קופצים עליך מכל עבר סוכני נסיעות שונים שמציעים לנו חבילות שונות לטיולים ולאטרקציות. מזכיר את הרפובליקה

יום אחרון בארגנטינה חוגגים כמיטב המסורת שפתחנו – בחגיגה בלונה פארק. כן-כן… שוב יום שלם של סחרחורת , של לב שיורד למטה ועולה שוב בחזרה. הלונה פארק נמצא בפרבר יפיפיה (Tigre) של בואנוס איירס, כשעה נסיעה ברכבת ומגיעים למקום ירוק ,נעים ומטופח. העיירה שוכנת על גדות נהר חום אומנם, אבל נהר שפעם שימש כנמל והיום רציפי הנמל הישנים מלאים בחנויות ומטופחים היטב. הזכיר לי קצת את נמל תל אביב.. מספיקים קצת להסתובב ונכנסים ללונה פארק. כמו תמיד קשה להוציא את הילדים משם, אבל בשלב מסוים השעה מתחיל

כבר חצי שנה שאני לא בארצי.כבר חצי שנה ועברנו יותר מ-30 בתים ולכל אחד מהם דאגנו לקרוא הבית שלנו, כי מה זה הגדרה של בית אם לא האנשים שבתוכו שיוצרים לו את המשמעות.כבר חצי שנה שפיתחנו מיומנות מרשימה לפירוק התיקים,הכשרת המטבח,קניה לדברים בסיסים, התאקלמות ואריזה מחדש.. שוברים שיאים של עצמנו..כבר חצי שנה שאני קמה לצד האיש שלצידי מסתכלים זה בזה בחיוך ויודעים שעשינו את ההחלטה הטובה וששנינו כאן היום על מנת להישאר ולא ממהרים להפרד איש איש ליומו.כבר חצי שנה שאני זוכה לראות את החיוך המתוק

השבוע עבר עלינו באמת בנחת ובשלווה, בעיקר בהכנות ליעד הבא. כן-כן… הגיע הזמן לעזוב את ארגנטינה. בינתיים, צריך להמשיך הלאה, לשבת המלכה ולחג הפורים. אז אחרי שבת מושלמת מלאה בשלווה, במנוחה ובארוחות שבת טעימות ומשובחות עם משפחת בן ישי (אפילו מטבוחה טעימה היתה לנו עם החלה!) ושתיית קפוצ'ינו (אחד הטובים!) בבית הקפה בפורממרקה. יום ראשון. היום שלפנינו כולל נסיעה ארוכה-ארוכה, 24 שעות מחוחוי – לבואנוס איירס. כן-כן, אמיצים אנחנו. שום אוטובוס לא מפחיד אותנו (עדיין). הליכת בוקר לשחרר שרירים

מגיעים לסלטה לסופשבוע.מגיעים ומרגישים כבר אווירה אחרת משבוע שעבר. הכבישים עמוסים, החנויות פתוחות , המוני אנשים מבלים ברחובות ובכיכר המרכזית. מקבלים את הדירה וואו! איזו דירה! איזו ממלכה! מעוצבת בטוב טעם, על הכיכר המרכזית. החלונות פונים אל הכיכר, מוזיקה נעימה בוקעת מבין החלונות, איזה שינוי משבוע שעבר. דוגרי? מגיע לנו אחרי שבוע שעבר…נושמים טוב.בשבת אנחנו שוב אחראים על פתיחת בית חב"ד. ביום שישי מסייעים בדברים קטנים: מפרידים ביצים, מדליקים את האש ,מפרישים חלה …למבשלת מאירת הפנים ו

נחיתה רכה בסלטה. העיר עצמה יושבת בתוך הרים ירוקים וגבוהים, מפתיעים ביופי שלהם ובירוק שלהם. הרי הגענו למדבר, לא? בשבת היינו אחראים על תפעול בית חב"ד. נו, הרגשנו חב"דניקים לרגע. אבישי מצא עצמו מתחזן, אומר דבר תורה, דבר שאם לפני שנה הייתם אומרים לי שהוא יעשה, הייתי אומרת אין סיכוי… חוץ מאיתנו הישראלים שמטיילים ומחפשים מקום מקלט בשבת, היה איתנו גם חואן – בחור מקומי שמגיע כל שבת לארוחות, באיזשהו שלב של השיחה הקולחת סביב שולחן השבת, הוא עוצר ואומר: "כל שבת אני מופתע מחדש איך קבוצה

בסוף השבוע חגגנו יומולדת ,הפעם לאהבת חיי, האיש שלי, שאיתו החלטתי כבר כמעט 17 שנה לקום בבוקר בשמחה ובאהבה גדולה.בוקר שישי התחיל בזום הפתעה (עם החבורה של אבישי) שריגש את אבישי עד מאוד. והמשיך בהכנת עוגות יומולדת: אחת לילדים- שוקולד כמובן ..והשנייה לילד היומולדת שהעוגה האהובה עליו היא עוגת תפוחים… נאלצתי לאלתר, כי את המתכון המקורי לא מצאתי (ותודה שירה, בעלת המתכון ואמא שניסיתן לעזור..). הילדים היו עסוקים בציורים, קישוטים והכנת ברכות וסרטון מרגשים ביותר – אמיתית.אז לצערי, המתנה א

הרבה שואלים אותי על השבתות שלנו. אז כמו בבית, גם כאן השבת היא סיבה מצוינת סוף סוף לעצור לרגע הכל ולנוח באמת . וכאן מהמקום שאין לנו את שגרת בית הכנסת, התפילות וההויה של שבת, שבארץ היא מובנת לנו מאליה, פתאום יש לנו תפקיד – להכניס את האווירה שלנו לתוך עולם שכולו לא עושה כמונו… אז מעבר לבישולי השבת והחלות שממלאים את הבית בריח השבת, אנחנו מתפללים יחד וקוראים יחד בתורה מה שכמעט תמיד מוביל לשיח משותף על הפרשה. חוץ מזה, סבא משה קיבל תפקיד לצלם לי כל שבוע את הדרשה של הרב עילאי עופרן מ

יום שישי נאלצנו לעזוב את הדירה כזכור…תזמון גרוע בשבילנו, הדוסים.. אבל, בזכות אנשים טובים השתפר מצב רוחנו פלאים ואיתו כבר הכל הסתדר.אז הכל התחיל כשבעלי הבית המקסימים שלנו הודיעו שהם באים לאסוף אותנו ( 2 רכבים.. משפחה גדולה..) , מרחק של כ-25 דקות נסיעה. היינו בשוק וסירבנו בנימוס, אך הם בשלהם. הגענו לבית חמים ונעים שנמצא בפרבר חמוד ונעים של ברילוצ'ה – Dina Huapi. הרגשנו שהגענו לבית.תחושה נעימה.7 דקות הליכה בנחת ואנחנו באגם וחוף מדהים. הנוף של האגם וההרים מסביב מרחיב לבבות.התארגנ

איך הזמן עובר לנו מהר.. השבת חגגנו לנוה יומולדת 12. כן כן שנה הבאה בר מצווה. גדל הילד… 2 ניסיונות בתנור החדש ועם התבנית החדשה (כי חד פעמי אין פה ..) ובסוף יצאה עוגת יומולדת שווה בהחלט וטעימה! החברים עשו לנוה זום בשישי בבוקר, נתלו פה בלונים, ברכות בורכו והאחים הפתיעו עם סרטון חגיגי, מתנת היומולדת שמורה לבקשתו לברילוצ'ה… בשבת הסתובבנו בעיירה החביבה ונהננו משוק ססגוני מלא אומנות ויופי… ביום ראשון קבענו עם השכרת רכב שנקח אוטו ותכננו לחרוש פה את האיזור, אבל למרבה הצער קיבלנו הודעה

יום ראשון מזג האוויר לא איפשר יציאה אז הוקדש ליום של למידה.. כמה מילים על הלימודים..תכלס, בואו נדבר על זה רגע..זה לא פשוט! ללמד 3 ילדים במקביל כשכל אחד זקוק ללמידה אחרת ובנוסף יש את אביה שגם הוא זקוק ללמידה ולתשומת לב.. ואיכשהו תמיד אחרי הימים האלה אני יוצאת מתוסכלת ומרגישה שלא עשינו "עד הסוף" ושלא הגענו לכל אחד כמו שהייתי רוצה.. ואז, באחת מהיציאות שלי שבהם אני לוקחת אוויר לעצמי לבד ושותה קפה בנחת ומתמלאת בכוח, לפתע חשבתי כמה זה פשוט! ממש כמו בבית ספר – פשוט להכין מערכת ברורה

אל צל'טן אל צ'לטן…העיירה הזו פשוט יפיפיה. ממקומת ב"חור", באמת באמצע שום מקום, כשהדבר היחיד שיש כאן בלי סוף הוא יציאה לטרקים.. באמת חלום. אנחנו בתוך הטבע ממש-ממש.הקליטה ככה-ככה (וזה אם ממש מגזימים), אספקת מזון פעם בכמה ימים אז אם יש לך מזל – הגעת בדיוק כשהגיעו הירקות ואם לא תסתדר עם מה שנשאר, והסופר? לא ממש סופר… זו מכולת כמו בכל ישוב לגיטימי בישראל… מזל שיש 3 כאלה אז בסופר אחד הצלחנו להביא עגבניות, בשני חילצנו את המלפפונים ובשלישי נשאר בנס קצת גמבה וכרוב ו…הופה! הצלחנו להרכיב

שבת עברה עלינו בטוב במנוחה אמיתית ובשלווה בבוקר יצאנו לשוטט בעיר מעט וראינו את גינת סאן מרטין והמגדל המפורסם של העיר שבקצהו שעון קיר שהעיר קיבלה מתנה מבריטניה נהנו אף מהחלפת משמר חביבה באנדטרדה שבקצה הגינה. אחה"צ זכינו לביקור משמח במיוחד של משפחת ורבר שהחיבור ביננו ההורים ובין הילדים היה מיידי ונעים.. ביום ראשון פקדנו את האתרים העיקריים והמיוחדים של העיר- תאטרון קולון, האובליסק,כיכר מאי והבנינים הסובבים אותה. בכנסיה שבכיכר התרגשנו מאוד לראות קיר שיש בו תצלומים שונים של מגילת

בוגוטה קיבלה את פנינו בשמש מבורכת ,אומנם כל העיר התכוננה לחג והרבה דברים היו סגורים אבל עדיין הצלחנו להנות ממה שיש לעיר להציע. בשבת קבענו ללכת לבית הכנסת הספרדי של העיר, ערב שבת התחלנו לצעוד.צעדנו וצעדנו וצעדנו… לא חישבנו נכון את המרחק מהדירה לבית הכנסת וכך יצא שהלכנו במשך שעה ולתפילת ערב שבת הגענו בדיוק כשכולם נפרדו לשלום… היתה הליכה קשוחה בחזור. אומנם התחלנו אותה בשירה של קבלת שבת שהפסדנו אבל חיש מהר הקטנים אותתו בסימני רעב ועייפות… גם הרגל של דביר אותתה שקצת הגזמנו…בשל המצ

בוקר שישי התאוששנו מהנסיעה לוייה דה לייבה והחלטנו לצאת לחרוש את האיזור ברגליים, או יותר נכון, באופניים.. אז עשינו כבר יום קודםברורים מרובים עם חברות השכרה ורק נציגי חברה אחת אמרו שיש להם אופנים גם עבור אביה .. אז קבענו איתם. ביום שישי, שמחים ומלאים אחרי ארוחת הפנקייקים המסורתית של יום שישי היינו מוכנים ומזומנים להוריד את הקלוריות שהרגע הכנסנו לקרבנו… כשהגענו לשם הבנו חיש מהר שמדובר בחלטורה (בעצם, כבר אתמול כבר הבנו אבל זרמנו…) ואופנים לגודל של אביה לא באמת היו… שוב לא נפלה רו

את שבוע שעבר סיימתי עם חובת תמונות מהרפטינג לכבוד יומולדת של דביר.. בשבת חגגנו לדביר יומולדת והצלחנו להכין עוגת יומולדת כשרה וטעימה במיוחד! ( מזל שהיומולדת הראשונה אחרי 3 חודשים בחו"ל והצלחנו לרכוש מיומנות של איזה קמח, איזה סוכר, איך לתפעל עוגה בתנור גז / תנור שעובד עם גריל בלבד/ טוסטר אובן ועוד שלל בלתמ"ים שלא עצרו אותנו מעולם לנסות להכין עוגה לשבת!!! ). זכינו השבוע לקריאה מלאה עם כל הטעמים ,היתה קריאה מרגשת ! רק הסוכריות לא היו סן חיל הוכתרה כמקום עם משחקי טבע. יש פה טבע מש

יום אחרון בגואטפה. נפרדים מהאיזור בנסיעה לאיזור סן רפאל, העיירה הסמוכה. טיול יום בנחת ובכיף, לאיזור קסום של נחל בין הבתים. תחנה ראשונה מפל Balneario La Casuela,  שנמצא בפלג קטן שנשפך לRio Bizcocho שגם הוא נחל די שכוח (פי 2 גדול מהירדן, כן?) שנשפך לRio Guatape.  הבריכה קסומה, והילדים, למרות מזג האוויר הלא חם במיוחד ישר חולצים בגדים ונכנסים למים , נוה רואה את המקומיים קופצים ממדרגה מגניבה והוא אחריהם. אחרי ארוחת צהריים שווה במיוחד במפל (אין כמו שאריות שבת… דג פורל, מוקפצים ואור

יום חמישי עוד הדלקת נרות בהכנת ספינג'ים מטורפת של אבישי .. כאילו אין קליטה שהשנה אנחנו לא מארחים… מן הון להון התכתבתי לי בוואטסאפ עם החבר'ה של בית חב"ד לקראת השבת והזמנתי אותם אלינו לחלוק עימנו את ערמת הספינג'ים ..בכל זאת למה שרק אני אשמין מהדבר הזה?!? זכינו בביקור מהנה ומעניין ביותר של שלושה שליחים (לוי, שמואל ונתי) שנמצאים כרגע במדג'ין ובמטייל אחד (נדב) שבא עם אישתו לטייל, יכולת הזרימה הזו כל כך מהנה ומיוחדת ויוצרת כל כך הרבה חיבורים מיוחדים שאין מצב שבארץ היינו מצליחים לחו